שווי שנקבע מוקדם
נקודת הסיום של רכישת המניות מתומחרת מן ההתחלה, כך שהלחץ הליטיגטורי משרת את המספר במקום להחליף אותו.
עון ושות׳ מייצג בסכסוכי בעלי מניות ושותפים בישראל: הדרה, מבוי סתום, תביעות למתן חשבונות ויציאה — בליטיגציה או במשא ומתן, מעמדה ממופה.
סכסוכי בעלי מניות ושותפים מתחילים הרבה לפני כל הגשה — בחלוקות שנחסמו, בעסקאות צד ובמידע שמפסיק לזרום. הדין הישראלי מעניק לבעלי מניות מיעוט ולמחזיקים שווים כלים ממשיים, ובהם סעד הקיפוח הסטטוטורי לפי סעיף 191 לחוק החברות, חובות האמון של דירקטורים ובעלי שליטה, והרובד החוזי שבהסכמי מייסדים ושותפות. המשרד ממפה מי מסוגל להוכיח מה, ואז בוחר בין כפיית רכישת מניות, השבת זכויות או פירוק היחסים.
תחילה נבנה מחדש התיעוד התאגידי: מרשמים, החלטות, תנועות בנק והערוצים הבלתי־פורמליים שבהם התקבלו ההחלטות האמיתיות. מתוך התיעוד הזה המשרד מפריד בין מה שניתן להוכחה לבין מה שרק מורגש, ממקד את התיק בתאוריה משפטית אחת או שתיים — החזקות ביותר — ופותח בחזית שבה המסמכים של הצד השני עושים את הטיעון בעצמם. אסטרטגיית השווי נקבעת מוקדם — רוב התיקים האלה מסתיימים במחיר.
נקודת הסיום של רכישת המניות מתומחרת מן ההתחלה, כך שהלחץ הליטיגטורי משרת את המספר במקום להחליף אותו.
מרשמים, החלטות ותנועות בנק מורכבים לכרונולוגיה אחת — עמוד השדרה של כתב הטענות ושל המשא ומתן כאחד.
רבות מהחברות בישראל הן חברות משפחתיות; המשרד מנהל את התביעה המשפטית תוך שמירה על נתיבי היציאה האנושיים פתוחים.
התקשרות טיפוסית: בעל מניות מיעוט בחברה פרטית מגלה דמי ניהול הזורמים לגופים הקשורים לבעל השליטה. המשרד מרכיב את הכרונולוגיה הפיננסית, מגבש תביעת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, ומוביל את התיק לעבר הערכת שווי ויציאה בפיקוח בית המשפט.
התיקים מתוארים בתמצית ובאופן אנונימי לשמירה על סודיות הלקוחות.
זכויות של ממש: סעד הקיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, זכויות מידע ועיון, והחובות המוטלות על דירקטורים ועל בעלי שליטה. בית המשפט מוסמך להעניק סעדים מרחיקי לכת — עד כדי כפיית רכישת מניות על אחד הצדדים.
כן. בהליכי קיפוח מוסמכים בתי המשפט בישראל להורות על רכישת מניותיו של בעל המניות הנפגע בשווי שיקבע בית המשפט — אחת התוצאות המעשיות הנפוצות ביותר בסכסוכים בחברות פרטיות.
הנייר של החברה עצמה: החלטות דירקטוריון ואסיפה, דוחות כספיים, דפי בנק ותכתובת הדוא״ל סביב ההחלטות המרכזיות. תיקים כאלה מוכרעים בדרך כלל על פי רישומי החברה — לא על פי זיכרונם של הצדדים.